ארד עד לשאול
כדי לראות,
את פנייך, את חיוכך.

ארד עד לשאול
והבקש מחילה,
וסליחה.

ואת תיצחקי לי
בפנים, תלעגי, תסתרי,
ואני אעמוד על ברכיי.

אתחנן שתשובי אותי
לאהוב, דמעותי יפלו,
ואת תשתקי עם חיוך.

ואני אעלה שוב למעלה,
אחייה את חיי כרגיל,
אסבול ואכאב בלעדייך.

וחיוך ינצר בזיכרוני
לעד. בלעדיך אני
עוד גרוטה.

מולך אני כלום,
לא הייתי קיים אף
פעם.

כל כך לא רציתי לוותר
עלייך, לחצתי ולחצתי
ומבין ידיי ברחת לי.

מרוצה מתמיד עזבת
את העולם, עזבת אותי.
נותרת, חופשיה לעולם.