הוא לא היה אחד מהמקרים האלה בבית חולים שרק היו צריכים אישור
להוצאת מכונת ההחייאה הוא גם לא היה אותם המקרים של איבוד
השפיות כמו שהם קבעו לגמרי שבצעקה אחת פשוט כולאים בחדר מבודד
בקומה מבודדת ואפילו בבניין מבודד שאפילו על המשוגעים האחרים
הוא לא ישפיע לגמרי לא הוא לא היה מהמקרים האלה הוא היה בסדר
גמור גם בריאותית וגם נפשית אבל עדיין הוא היה מקרה אבוד לגבי
החברה אותה חברה מושלמת נשגבת מפוארת נעלה וחשובה אותה חברה לא
הסכימה לקבל אותו לא משנה כמה הוא מנסה וכמה זה חשוב לו כי הוא
מקרה אבוד לגבי החברה הטהורה הצלולה הנחשקת והוא כל כך רצה
להשתלב להתקבל להיות חלק מי וחלק ב ומה הוא לא יעשה כדי שזה
יקרה אבל החברה שמה עליו מקרה אבוד ומזה אי אפשר לברוח אתה
מקרה אבוד לך וחפש את עצמך במקום אחר או עלייתה כיתה אך לא
בבית ספרנו ה"קדוש" כל כך הרבה פעמים הוא חשב מה עשיתי למה זה
קרא לי מה אני עשיתי שזה מגיע לי וכמה שהוא התחנן וכמה שהוא
קיווה החברה דחתה ודחפה ודחסה אותו לצד כדי שירגיש כמה הוא
מקרה אבוד בשבילה ואיך הוא לא שייך לפה והוא חשב למה נולדתי פה
כל כך מרוחק כל כך לא שייך לפה הרי אני לא ממש מקרה אבוד
ויכולתי להשתלב כל כך טוב בכל מקום ואפילו להיות מצוין במשהו
אבל הוא הרי מקרה אבוד למרות שהוא לא היה כזה אבל הוא היה מקרה
של הצלחה של תיקווה של שינוי של תקופה חדשה שכל כך ציפו לה
בגלל זה הוא היה מקרה אבוד בגלל שהוא השינוי של החברה עצמה
ובגלל זה החברה לא רצתה אותו.