מוקדש לך, באהבה.
ענוגה, וורדרדה,
מלאכית בדמותה.
מנעימה בהיותה
משקפת חן-חייה.
חיוכיה - מלאך עם כנפיים רכות,
נשמתה - זכה,
נפשה טהורה.
שיפעת חלומות רוקמת,
תום ינקות אוורירי,
מבט תמים, שואל,
מלא סימני שאלה ופיסוק,
בוחנת סביבה, בודקת,
מהי שמש אמא?
מהו ירח אבא?
ושמיים?
עננים?
אש?
הגעתי אליכם עטופה בצלופן,
סביבו עטור לתפארה סרט,
סרט חיי, חייכם, אהוביי,
חייכו נא אליי,
היו אוהביי,
הבטיחו,
נא לי,
רק דבר אחד,
שני הוריי.
הבטיחו,
כי לעד,
נאוחד,
כאחד,
אוהבת אתכם,
לומדת איתכם,
יונקת מכם,
רוצה כדמותכם,
אליכם,
עליכם,
אני,
פורטל,
בתכם,
יחידתכם,
סומכת בכם,
כי ידעתי מאז,
משכבר הימים,
שאם שלחני לכאן
א ל ה י ם,
עטופה בשבילכם,
בצלופן וסרט,
אני מתעוררת,
אני מסתנוורת,
אתם כאן איתי?
וודאי - כאן, ביתי,
אתם מקשיבים?
כל מילה מחשיבים.
אתם אוהבים?
מאד מאד, ביתנו,
יחידתנו,
מבטיחים?
כן, מחמלתינו.
תמיד תאהבו?
תמיד תחשבו?
וודאי פורטל נשמתנו.
וודאי שנאהב,
תמיד כמו עכשיו,
הן את היא
פרי
א ה ב ת נ ו. |