א.
היו טיולי הבוקר עם שאר הילדים,
והיו חרציות וכלניות בשדה,
והיה ניחוח הטלה הפועה,
והיתה אמא רחוקה,
והיה אבא ב"השכבה" -
אימתי חוללה?
ב.
השמיים משוחים בעוועי עננים,
עלטת חרונם - כתרם.
הנהר מתרסק ממרומים,
שאון געגועיו - קלונו.
עקודה ערוותה אל השיכחה.
ג.
בשאון או בדממה,
באחת או אט אט,
לא אכפת:
להיזכר, ויהי מה!
בליטוף,
בהבל הפה,
בחיוך המעוקם,
בידיים המיובלות,
בחשאיות,
בהתקשות,
ד.
(חשיכה צורבת מהבהבת בבשרה.)
12-13.10.03 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.