נכתב והוקרא בערבמה50 , תוצר לא מלוטש של סמים קלים ,
אלכוהול, אנשים אהובים יותר ופחות, ובמה אחת , גדולה
ומפוארת.
רגש ספונטני מותך כברזל,
חיוך שנגוז מניחוח בורדל,
נגיעה של מזכרת בעומק הלב,
בין מלים עם סגנון שאומרות רק כאב,
לרחף לי נמוך ולגעת למעלה,
לשחזר קצת שירים ולשאול שאלה,
מנגינה יפה, היא כולה של עצמה,
יושבת מולי, לא מספיק עירומה,
פורטת מאות לעשרות ניצוצות,
של חשמל,
פוער פה, מעורטל,
כיריקת גמל,
כחושך על מגדל,
כקש עוטף גוזל,
פזמון מוכר נזל,
הפך למין דבר אומלל,
שר שירים בצורה הפוכה,
לוחך את צלחתו של לוחך הפנכה,
הגדרות של מילון ואמת רקובה,
מנסה להדחיק טיפת תאווה,
כנושא המציג עמידות,
קשוחה,
מתוך ענן הערפול,
מתוך שדה הראיה הכפול,
אתה מדמיין דרך הביתה,
אתה דורך במקום,
מטביע עקבות בחול,
משאיר צוואה למדבר הבוגדני. |