הבלתי נמנע קרה, האשליה נמוגה
הלכת לדרכך, השארת חלל גדול
עוצמת את עיניי מקשיבה לשקט שהשארת
עוצמת את עיני ומרגישה את הרוח הלילית
מרגישה אותה על גופי ,
ומדמיינת שהיא מביאה את הנוכחות שלך אליי,
את המגע שלך, את ריח הבושם שלך.
רוצה שוב להרגיש מוגנת
רוצה לצעוק עד כמה אני אוהבת.
הקירות נסגרים עליי
אני נחנקת..
עכשיו אתה בדרכך לארץ מרוחקת
ארץ ירוקה , יפיפייה וגשומה
נוסע לשם עם אחרת...
ולמרות זאת אני לא דואגת
ראיתי איך לחדרי התגעגעת,
איך שהחום והשקט חסרים לך
בחיבוק שלך הרגשתי שוב רגועה
החיבוק שנתן לי עוד תקווה, נתן לי עוד אשליה
לא יכולה לעקור אותך מלבי
תחזור...תבוא...תהיה שוב שלי
תגיד לי שאתה אוהב אותי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.