[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מרקו סילוק
/
יום כיפור

בערב יום כיפור קמתי בבוקר ואמרתי לעצמי - "משה... היום אתה
לוקח את האופניים ונוסע עד לנתניה וחזרה."
עכשיו תבינו... אני גר בחדרה... ונתניה זה לפחות עשר קילומטר
כל כיוון.
אני יודע שצריך להגיד ע-ש-ר-ה קילומט-ררררים, אבל ככה אני...
גם אומר סוכריה במילרע , ככה הרגילו אותנו בשכונה וככה אני
מדבר ומי שלא טוב לא שלא ישמע ת'סיפור שלי. אף אחד לא עושה לי
טובות.
הקיצר... כמו שקמתי בבוקר עם ההחלטה הזאת על האופניים, ככה
ציחצחתי שיניים ובראש רצות לי תמונות שלי מפדל בטירוף... מזיע
כמו איזה כושי שקרע ת'תחת 15 שעות באיזה שדה כותנה בטקסס או
אנעארף איפה מגדלים כותנה האמריקאים המפגרים האלה, וככה המשכתי
עם הקפה של הבוקר.
ג'ייקובס, שתיים סוכר, טיפה'לה חלב... וסיגריה טובה כדי לפתוח
את הריאות - הרי אני הולך להתאמץ בטירוף בערב.
ככה חישבתי לי בדיוק איך אני הולך להעביר ת'יום כיפור המטורף
הזה... 25 שעות מזויינות בלי לדפוק איזה פיתה, בלי לנגב חומוס
טוב עם פפריקה חריפה וקצת שמן זית... בלי... בלי איזה משולש
פיצה עסיסי עם מנה כפולה של גבינה וזיתים סורים קטלניים
וספק-מרים-ספק-חמוצים. בלי יופלה אננס.
יופלה אננס!!?1 ברגע זה עצרתי וכופפתי את עצמי טוב טוב בשני
הצדדים של הפרצוף.
כאילו... יופלה? מה אני אשכנזי?!
(למרות שאם להגיד ת'אמת... יופלה זה בנזונה טעים... בייחוד
האפרסק)
איך שסיימתי להתאושש מהכאפות, המשכתי לחשב לי את המשך היום.
החל מעכשיו - שזה תלוי מתי אתם קוראים את זה - אבל באותו רגע
שחישבתי זה היה תשע בבוקר - ועד ארבע אחרי צהריים, או לפנות
ערב, לא משנה איך אתם אוהבים להגיד, העיקר שזה פי.אם - אני כל
שעה עגולה, שותה כוס וחצי מים למה היה כתוב באהרוני טיפים לצום
קל (למרות שהצפונבון המניאק הזה, עם כל החזירים שהוא מבשל, אני
חותך ת'זין אם הוא לא עושה מסיבת טראנס בבית ביום כיפור),
וכתבו שם לשתות הרבה מים בערב החג.
בארבע החלטתי על שעה לאכול מפסקת, כי אני הרי קובע מתי אוכלים
ולא אשתי המנויה על הבישולים, הגיהוצים, החלפות הטיטולים (אין
לנו עוד ילדים אבל החלטתי שכשיהיו לנו היא תחליף להם) ושאר
ירקות.
בחמש אני אלך לבית כנסת - עם חולצה לבנה שאשתי תגהץ לי, ובחמש
ורבע אני בבית עולה על מכנסי ספורט אדומים של אדידס וחולצה של
רונאלדו (אין לי מושג למה, אבל זה מה שחשבתי אותו רגע, וגם לי
זה נראה מגוחך גבר בן 30 נוסע על אופניים ביום כיפור עם חולצה
של רונאלדו). 10 קילומטר לכל כיוון (אמנם כתבתי את המספר 10,
אבל אני מבהיר שהתכוונתי עשר), נגיד ייקח לי 3 דקות לק"מ כי
אני לא בכושר ובראש השנה אכלתי מלא מעורב ירושלמי ועוגות, אז
30 דקות לכל כיוון... עם עצירות להשתין זה יוצא שגג בשש
וארבעים אני בבית.
אני אגיע - אתקלח, אקרא עיתון ואלך לשחק שש-בש עם כולם.
טוב... עד שסיימתי לחשב את כל זה, הגיע 10, שתיתי כוס וחצי מים
וכיוונתי שעון ל-11 - כדי לשתות עוד אחת.
ככה כל שעה קמתי לשתות כוס וחצי וכיוונתי ת'שעון לשעה אחרי.
בארבע אכלנו מפסקת, בורקס פטריות, תפוחי אדמה ועוף עם פלפלים
בתנור - כי ככה בבית של סבא של אשתי אכלו כשהיה קטן וזה מסורת
של כיפור - למרות שכולם מתים מרעב כל החג בגלל שזה לא ממלא רבע
קיבה, אבל זה מסורת - אז ממשיכים - כוס אמממק שלה.
הכל היה כמתוכנן, ואני בתור מי שאוהב את אלוהים ומדי פעם אחרי
שאני מבקיע גול כשמשחקים עם החבר'ה אני גם זורק לו איזה מילת
תודה, ומאמין בו באמונה שלמה, אפילו אמרתי לעצמי שאני מניאק
שאני נוסע באופניים ביום כיפור למה זה יום קדוש וצריך להתענות
ולחשוב על המעשים הרעים שעשינו וכל זה... אבל אני? כמה כבר
חטאתי? היחידה שפגעתי בה זאת אשתי, וממנה ביקשתי סליחה כבר
לפני יום כיפור. זה טיפ שלא כולם יודעים אבל בשביל זה אני פה -
יום כיפור מכפר רק על החטאים בין האדם למקום, שהמקום זה לא
מקום כמו טבריה או גבעת ברנר, אלא אלוהים. יום כיפור לא מכפר
על חטאים שבין אדם לחברו, ויותר חשוב לא מכפר על חטאים שבין
אדם לעושקתו הלא היא אשתו - על כן יום לפני כיפור קניתי לאשתי
פרחים בצומת פרדס חנה ואמרתי לה שאני אוהב אותה ומצטער על
המכות, הסמים, ההימורים והכי חשוב - על זה שביטלתי נסיעה לחו"ל
בגלל שהיה חצי גמר גביע הטוטו ושמתי על המשחק הזה בוכטייה
שהפסדתי.
תכלס היתי בטוח שמכבי חיפה תנצח ואני אוכל לפנק את אשתי
במסעדות הכי טובות באיטליה, אבל המניאקים הפסידו 2-0 ואשתי
קיבלה נופש אצל אמא שלה ופנס סגלגל בעין בגלל שהיא צעקה שאני
מטומטם (דבר נכון אגב אבל הייתי עצבני אותו רגע).
נחזור ליום כיפור. אגב אני תיכף מסיים ת'סיפור כי בעוד איזה
רבע שעה יש דודו טופז, אז אם אני עוד פעם סוטה מהנושא תעצרו
אותי.
אז ככה - כן... אז הלכתי לבית כנסת בחמש, אשתי בינתיים שטפה
ת'כלים וקראה "לאישה" או ריכלה עם השכנה המטומטמת שלנו ובבית
כנסת ראיתי את ישראל.
ישראל, צריך לראות אותו כדי להאמין. הבנאדם הכי מכוער בארץ ,
אבל יש לו לב הכי טוב בעולם. כי אלוהים לא יוצא איתך מניאק,
הוא תמיד ייתן לך לפחות תכונה אחת טובה ובולטת. עכשיו בטח
מעניין אותכם מה הוא נתן לי... אממ... נראה לי שהוא נתן לי כוח
לסבול את אשתי, זה די הגיוני, הרי שכל, או מראה מי יודע מה אין
לי, ואני גם לא איזה אמן גדול או שחקן כדורגל כישרוני, אז
כן... כשחושבים על זה... הוא נתן לי את הכוח לסבול אותה, למרות
שאם הוא היה קיים והיה שם עליי זין הוא לא היה נותן לי להתחתן
איתה מהתחלה , אבל זה לא משפט שדה לאלוהים חוצמזה שאם ברגותי
יכול לבקש לא להישפט בישראל , אז זה בטוח קטן על אלוהים כל
הסיפור הזה.
טוב, אז ראיתי את ישראל המכוער, שאגב יש לו אישה קטנה ומתוקה
בשם ז'ניה - הוא הביא אותה באלף דולר מאוקראינה הנבלה הזה...
והז'ניה הזאת, לא רק שהיא פצצה עם בז'ז'ים גדולים, בת 20 וקיבל
אותה נקייה וטהורה כמו הב.מ.ו הלבנה שקניתי אבל הייתי צריך
למכור אחרי המשחק ההוא בגביע הטוטו, אלא היא גם עושה ה-כ-ל,
כולל לזרוק תזבל ואם הוא היה מבקש היא גם הייתה מפצחת לו
ת'גרעינים כשהוא רואה כדורגל ונותנת לו ישר את הבפנוכו לאכול,
אלא היא גם לא אומרת מילה אחת רעה, לא באה באף תלונה, ואף פעם
לא כואב לה הראש כשהוא רוצה לתת בראש.
בקיצור - אישה עשר הוא מצא. אז ישראל הזה אמר לי - שמע משה, אם
אתה תיסע ביום כיפור באופניים בגלל החיכוך של הגלגלים עם
הכביש, וכל הבלאגן שזה עושה חום שהוא אנרגיה, אז אתה כאילו לא
צמת וכאילו לא עשית כלום ואלוהים יעניש אותך על הצביעות שלך.
אני תכלס חשבתי על זה לבד גם לפני שישראל אמר לי, אבל אז
הסתכלתי עליו עם הכיפה הלבנה הגדולה, בחצר של הבית כנסת, עם
המלבורו לייט הדולקת בין השפתיים, ואמרתי לעצמי שאם אלוהים נתן
לו אוקראינית פצצה והוא מעשן בכיפור, אז על זה שאני נוסע
באופניים - אני צריך לקבל מדליה.
אז חזרתי הביתה מהר, שמתי מכנסיים של נייק למה האדידס האדומות
היו בכביסה, וחולצה טריקו לבנה, למה יותר ויותר כשאני חושב על
זה, אני מתפדח עם עצמי על החולצה של רונאלדו.
חוצמזה שאשתי אמרה לי שאם אני הולך עם זה היא עוברת לגור אצל
אמא שלה, ואז אני אצטרך לצום עד שהיא תשתכנע לחזור, כי האוכל
היחיד שאני מסוגל להכין לבד זה במיקרו ואני שונא אוכל במיקרו,
אני אוכל רק מבושל, בגלל זה כשאני חוזר מהעבודה כל יום אם אין
אוכל מבושל אני ישר מתכפר על אשתי (משחק מילים - מתכפר, יום
כיפור, אבל אין קשר כי מתכפר זה יענו מתעצבן ורוצה להכות
וכיפור זה מלשון כפרה על עוונות).
אז כמו שאני עם החולצה טריקו והנייק שלי עליתי על האופניים
ונסעתי לכיוון נתניה...
כל איזה 4 דקות עצרתי להשתין וכל השתנה לקחה לי שנתיים... אבל
אין דבר יותר כיף מלהשתין בשוליים של כביש החוף עם הרוח
הנעימה, בעיקר כשאתה ממש ממש מת להשתין ויש לך הרגשה של ריחוף
כזאת. ואתה מתפלל שזה ייקח לך אפילו חצי שעה ההשתנה הזאת, רק
שהכיף הזה לא ייפסק.
בסוף הגעתי למחלף נתניה בשש ועשרים. לקח לי כמעט שעה רק
ההלוך.
את החזור מעולם לא עשיתי, כמה חרדים שהיו על הגשר זרקו עליי
אבנים גדולות ומאז אני לא זוכר כלום.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מי ייתן ומקש
הCaps Lock
במחשב שלך ייתקע
לך לנצח נצחים,
וכל מקלדת חדשה
שתקנה יהיה חסר
בה את הספרה
6!


פרובוקטור.


תרומה לבמה




בבמה מאז 20/10/03 12:23
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מרקו סילוק

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה