אלוהים והשטן יושבים להם ליד שולחן ועורכים קרב רגיל של הורדות
ידיים. השטן מנצח כל פעם. מזמן כבר הועלתה השערת האפיקורוס
שאלוהים נותן לו לנצח. כמובן שייתכן פשוט כי עברו אי אלו
חודשים מאז ביקר הקדוש ברוך הוא בחדר הכושר, בעוד שהשטן מתעצם
והולך בכל פעם שילד מת, מאהב נזרק ונשמה עולה באש הייסורים.
יתכן גם שזה בגלל שאלוהים אמור להפסיד. מדוע קבע הוא כי אמור
הוא להפסיד? אולי הוא מנסה לוותר לעצמו כדי שבמקרה של תביעה
מצד חולה סופני או מכשף יוכל להגיד כי לא הוא אשם, משום שניסה
לפחות. מעניין אם יש אי אלו היודעים כי אפילו הוא חוטא מדי פעם
בציור פנטפול אדום וכתיבת מספר החיה.
תארו לכם כמה משעשעת יכלה להיות שיחה בין שטניסט, אתאיסט
ואלוהים.
"אני בראתי אתכם, ולכן אני שולט בכם" היה אלוהים מנסה להסביר.
"אתה בראת, אתה חטאת, אתה נחלשת, ועכשיו אני חזק יותר משאי פעם
תהיה" היה אומר לו השטניסט כאשר סיגריה אחוזה בין אצבעותיו מעל
שרוולו השחור.
"אל מי לעזאזל אתה מדבר?" היה שואל האתאיסט בהפתעה, אולי מעט
בפחד.
אתאיסט הצופה בשטניסט מדבר עם אלוהים דומה בצרתו לסכיזופרן
המקיף את המחלקה הסגורה במעגלים בלתי נגמרים כאילו מנסה להגיע
לאן שהוא ומנסה להבין מדוע הוא היחד שהולך לשם אם זהו מקום טוב
כל כך.
קשה סיפר לי פעם על תיאוריה שיש לו. שאלוהים ברא את העולם ואז
את השטן כדי שלבני האדם תהיה האפשרות (ואולי הזכות) לבחור ברע.
אם ממניעים סדיסטיים או מטעמי הגינות משפטית, הדבר עדיין נעשה.
אך השטן התחזק והתחזק משום שכל אדם מודרני שהרגיש שיצר המרד
כבר לא נענה רק ע"י להתלבש אחרת, לשמוע מוסיקה אחרת או לעבור
על כל חוק אפשרי בכל דרך אפשרית בחר בו.
וכך נהייה שטן לאלוהים. לכן, לובשי השחורים האחרים, אלו עם
הציצית והכיפה, הם בעצם כת השטן של שנות האלפיים. נציין כאן כי
חשוב להדגיש כי מדובר בכת שטן חדשה, לא בשטניזם חדש. לכן שחיטת
החתול מוחלפת בסיבוב תרנגול כפרות מעל הראש, המסה השחורה
בתפילת שמונה-עשרה והכוח לשלוט בכוח להאמין. בדיוק משום כך
השטניסטים המודרניים הם בעצם מאמיניו החדשים של האלוהים המובס
שלא מסוגלים בשום אופן להיפטר מייצר המרד, אפילו כשהוא מופנה
כלפי עצמם.
ייתכן כי קשה צודק. ייתכן ובכלל אין אלוהים ואין שטן ואתאיסט
הוא בעצם אלוהים של עצמו והשאר עוורים.
נחזור לקרב. השטן לוחץ כלפי מטה וידו של אלוהים כמעט נוגעת
בשולחן. זהו רגע החשיבה. השטן חושב אם באמת יש לו זין לנצח
ולקבל עליו אחריות לביצוע אלפי פעולות שאין לו כוח לעשות.
אלוהים חושב אם בעצם כדאי לוותר ולקחת קצת חופש, או לנצח
ולהיות אחראי בעצמו לאיזו שואה נחמדה או מחלה חדשה.
האתאיסט עדיין לא מבין על מה לעזאזל אני מדבר.
השטן מנצח. אין מה לעשות. תסתכלו על העולם. שאל אותי פעם
מטאליסט דתי "תגיד, אתה מאמין בשם?"
"כן", אמרתי, "אני שטניסט ואם אין לך אלוהים לא יכול להיות לך
שטן"
"תשמע" הוא אמר לי, "שטן עושה את העבודה שלו". ובעולמו הפרטי
הוא צדק, כאשר הוא חונך שהשטן אחראי על כל הרוע שבעולם. איזה
מן פרדוקס זה בשביל אדם דתי המאמין באלוהים הכל יכול להגיד
שהשטן עושה את העבודה שלו למרות נוכחותו השמיימית של יהוה?
ובכלל, מדוע השטן מורשה לעבוד? לו הייתי אני אלוהים, הייתי
מאשפז אותו במוסד לחולי רוח, שיקיף את המחלקה עם הסכיזופרנים
ולא יתערב בעולם שלי. מה עונים על כך דתיים? נפלאות אך נסתרות
הן דרכי השם.
ברגעים אלו מקבל האתאיסט כאב ראש.
בסופו של דבר, לא יהיה מנוס מלהבין. אלוהים והשטן אחד הם. הרי
בצלם אלוהים נבראנו לכאורה, לכן גם אלוהים סובל מקונפליקטים
ניורוטיים. אין זה פיצול אישיות, זוהי פשוט הנורמה החברתית לה
כולנו רגילים.
אלו שחקרו את הנושא יודעים כי השטניסטים לא מאמינים ביצור אדום
עם זנב מחודד, אלא בכוחות האחרים של השמיים ובנורמות חברתיות
חדשות. להם לא אכפת מהקונפליקטים בשמיים.
יסתור אותי הפיסיקאי כשיגיד שהשמיים הם מצבור של גזים ותו לא.
לכן האתאיסט הפיסיקאי כבר בוודאי לא קורא שורות אלו. הוא או
מעולף מאוברפלואו במוח או מזמן סגר מסמך עלוב זה.
מעניין את מי נאשים כשיגיע סוף העולם ומי מהנאבקים על אליפות
הורדות הידיים בשמיים ייקבל האשמה זו כמחמאה.