[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








ירח לבן בשמיים שחורים,
שמיים זרועי כוכבים מדהימים ורחוקים.
מתבוננת למעלה, מתפעלת.
ואז..בך, אני נזכרת.
פנים מחייכות, עגולות,
שיש בהן צחוק, ורצינות וגם דמעות.
גוף של נערה, מחשבות של אישה.
שפתיים..
נזכרת בחוף שהיינו, בחול הנעים.
בשירים שברקע, בקולות האנשים.
את כל זה אני מדמיינת, שוב ושוב משחזרת,
כאשר בשמיים, אני מתבוננת.

את רחוקה ממני,
וגם אוהבת אחרת,
אני לא יודעת למה,
את אהבתי אינך תופסת.

את כל כך..מושלמת כמעט,
רוצה להתקרב אלייך לאט,
ללטף שיערך,
לנגב דמעותייך
לנשק שפתייך.
להיות בשבילך כמו שאת בשבילי.








loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
- יש פה
מוסיקאים?

- כן, המפקד!

- יופי. אז
תסחוב את הפסנתר
לאולם אוכל.




אד המתאבד
בטירונות


תרומה לבמה




בבמה מאז 19/10/03 21:17
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
לולה שאנטי

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה