הוי כאב שלי,
כאב שלי אדום מדם שוכבים
בשדה הקרב יובלות,
שוכבים ולא זעים
עד לשקיעה שקיעת חיינו,
והנרות הנדלקים בחצרות, הבניינים
הגועשים בלי תום ושיפעתם-
זוכרים זמנים שהאוויר היה צלול
וריח של אביב מתוק עד מחלה
חיכה לנו תמיד בפתח ערב.
הוי כאב שלי,
כאב שלי שחור אשר אני צפון,
עת עומק שחורתו מגעיש ומרשרש לי
מוחי נרדם בין הבריות מצחקקים
ומבינים יחדיו, רצים אחד אחד לתופת-
כזועקים אל היריד המשתחצן: "שוב לא לדעת עוד
אפריל שאין בו דופי".
אני קובר אותך אפריל, בין כל הירחים
המשונים שלי, מלוא פרחים, מלוא שירים.
כאב שלי- אחי!
כמו קבור בחלוני
מותי שלי. |
