סדרן הדשא / יודה איש הקריות |
היה
זה יום בהיר
עננים ולא היו
רק שמש מלמעלה
צהובה ומייבשת.
שפתותיו היו יבשות
מתקלפות
ועורו היה שטוף זיעה
שלחתי את ידי למתני
ולגמתי מהנאד.
כשהגענו לשדה
בחרנו בגבעה
שם הוא יוכל
לצפות בשאר.
תקעתי את היתד
עמוק באדמה.
והוא אמר לי
יודה, תעשה מהר
עם
המסמרים
ואני דפקתי לאט
כדי שיוכל
להרגיש
הוא עיווה את פניו
בכאב
אך לא
צעק
ולא בכה
פשוט אמר
יודה,
חבל.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|