שמעון פיטוסי / דם ואדמה. |
היובש חונה בגרון
נקודות של זיעה מתמקמות על המצח
לפתע רגליים כבדות.
יוצאת לך לאט אל השמש
את גופך הארוך מקימה
החיים משאירים בלבך צלקות
פניך מסוות היטב
מהומה.
ובערב בים עם עוד מחזר
שוב אנסת את עצמך לנסות
והוא שוב משתטה,
מתקרב,
מתפתל
אך מימיך דומה שיבשו.
ובסוף המסלול תטעני
כאשר תצא החמה
הלילה הוא לילה
אני זו אני
ולי אמא אחת-
אדמה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|