|
דף חדש,
פותחת דף חדש
אנרגיות טהורות מקיפות אותי
סובבות, עוטפות,
כמו בריזה מחבקות
ואני עומדת באמצע
ומקבלת את השטיפה באהבה
מרגישה כמו עננה לבנה
לבד בשמי התכלת
בלי הרבה חלומות לעתיד
רכושי הוא גופי
לוקחת אותו איתי לכל מקום
כשהחצבאני זורם בעורקיי
כמו החצבאני כך גם אני
תמיד נוסעת לכיוון דרום
מתמזגת בדרכי עם אחרים
חולקת עמם את מסעי
המסע לעולם לא ברור
לא ידוע, לא צפוי
תמיד חוזרת לאותו מקום
לשורשים, לאהבה, למים. |
|
|
מתוך בגרות
במתמטיקה
לוגית:
"הוכח
באינדוקציה, או
בכל דרך אחרת,
כי כל המקיים
נפש אחת כאילו
קיים גשר צר
מאוד."
תשובה:
"כל המקיים נפש
אחת, כאילו קיים
עולם ומלואו."
+
"כל העולם כולו
גשר צר מאוד."
---------------------
"כל המקיים נפש
אחת, כאילו קיים
גשר צר מאוד."
מ.ש.ל.
סמוראי בוף מצטט
מתוך הבגרות
במתמטיקה לוגית,
למרות שכתוב על
הטופס שאסור.
למה מה קרה?!
מדינת משטרה?! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.