בארץ  נושנה ורחוקה
בין חומות השתיקה האינסופיים
על חוף ים ללא גלים
רק הצליל של שבירתם על המזח
וריח המלח
הוא מרים קונכיה ומאזין
אל נבכי המוח והנפש
מתווכחים בתוכו
והם אומרים הוא ישרוד פה
בחוף התסביכים

הם נעלו עליו הדלת
ובעיניו האור כבה
ספר עתיק שנכתב בידי ילד
מה שעשה
ומפלצות פעורות עיניים
מלמעלה מסתכלים
שומרים עליך מכל פגע
בחוף התסביכים

שינו אותך, דמות סדוקה
מיום ליום היא מתמוססת
המים הסגולים שנסחפים אל החוף
שוטפים אותה עד לפירוקה
אין מוצא ולא תמצא תשובה
אין נכנסים ואין יוצאים
בחוף התסביכים