ענת כהן / געגוע |
ממיסות את לב האבן
מתגעגעת להרגשה של הידיים שלך נוגעות בי
מעבירות צמרמורת
מתגעגעת לכתף החמה שהייתה שם בשבילי
כשהיה קשה
מתגעגעת ללילות ביחד
בהם הכל איבד משמעות
רוצה להחזיר לנשמה את התקווה
שרק אתה הצלחת לזהותה
שאתה טיפחת
מתגעגעת לחיוך הגדול שלך
שהיה תמיד משנה את פני התמונה
לא משנה עד כמה הייתה עגומה
מתגעגעת להתרגשות של לפני הפגישה
מתגעגעת לנשיקה והחיבוק החם
איתם הרגשתי הכי שלמה
הכל קיבל משמעות אחרת פתאום
הכל התפורר
הכל התנדף
ורק הגעגוע נשאר אותי לרדוף
הדמעות מלוות אותי בכל שנייה של היום
מתפללת שהכאב יחליט לעזוב
ככה פתאום
שהכל יגמר כבר
ושלא ישאר כלום
אפילו לא געגוע
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|