הם היו הידידים הכי טובים!
למרות שכולם ידעו שזו רק הגדרה של שניהם כדי להתחמק ממה שהם
באמת מרגישים זו הייתה הדרך שבה הם הוגדרו...
הוא היה האהבה הראשונה שלה והדבר הכי חשוב לה!
לא היה לה משפחה גדולה אבל חברים בשפע ולמרות כל מה שעשה הוא
תמיד היה לה הכי הכי חשוב ואף פעם לא ויתרה עליו!
הוא מבחינתו לא סיפר לעולם מה הרגיש ואולי רק כשהיה מאוחר מידי
והיא כבר "המשיכה"
היה ברור מה הרגיש אליה אך אף אחד לא העז לשאול והוא בעצמו...
מעולם לא סיפר!
היו לו תמיד הרבה חברים! אף על פי שהיה ילד מופנם וסגור כולם
אהבו אותו - היה בו משהו מיוחד את הייחודיות שלו את היופי שבו
את המשו הזה ש-ל-ו
אבל גם הוא כמותה לא יכל לוותר עליה!

הם השתנו מקצה לקצה והחליפו חברים והשתנו אבל רק שניהם עדיין
שם תמיד!

היא תמיד פחדה ממנו זתומרת לא באמת פחדה אבל אף פעם לא הייתה
אומרת הכל כדי לא לפגוע בו!
הוא הרגיש חופשי איתה... רק איתה. היא הייתה היחידה שידעה עליו
הכל! חוץ מהדבר הכי חשוב-הדבר שהפריד ביניהם!

היא לא סיפרה לו הכל! היא פחדה מהתגובה שלו - שלא יפגע!
וכשהיא סיפרה הוא ענה מאינטרס "אל תעשי תוותרי עליו"!

היא קינאה לו ולא הייתה מסוגלת לראות אותו עם מישהי אחרת!
הוא קינא לה אבל שמר הכל בפנים!

היא עשתה הכל בשבילו אפילו אם זה אמר לוותר על מה שטוב
בשבילה!
הוא לא עשה כלום אבל בשבילה עשה כפול!

החלום שלה היה שהוא יגיד לה שהוא אוהב אותה ושיהיו יחד
החלום שלו מעולם לא נחשף!

ואז כשכבר ישבו והוא אזר אומץ ונחשף ודיבר ואמר את המשפט שהיא
כל כך חיכתה לו היא ישבה שם המומה וחסרת קול והוא הלך והותיר
אותה לבדה!


כעבור כמה שניות נשמעה הנפילה..כולם היו בהלם ובלחץ ולא ידעו
מה זה!
ולה היה ברור אף על פי שפחדה להאמין
והוא עשה כנראה צעד פזיז מידי כי כשהיא הצליחה לדבר היא ענתה
גם אני!
אבל הוא...הוא כבר לא שמע...