ואחר כך שכבנו על הגב
מביטים לתקרה
אתה עם סיגריה,
אני ריקה , ודביקה

ואז אתה אומר
שנמאס לך הכל.
דברים שאני חושבת בשקט,
אתה אומר בקול.
שנמאס לך רק לעשן ולשתות
בניסיון כוזב
למחוק בניקוטין ואלכוהול
את כל הכאב
ושאתה לא מבין איך מישהו
כל כך נחמד
יכול להיות
כל כך לבד.

ולאט לאט, דמעות של הזדהות, הכרה,
ורחמים עצמיים
מוצאות דרכן לקצות עיני
שוטפות את הפנים.
ובתוך עננה של עשן אני שמחה
שסביבנו יש מספיק חשכה
ובמין פרץ כזה של כנות ומבוכה
לא רוצה שתראה שאני בוכה..

כי אנחנו סתם עוד דייט-של-צ'אט
זרים- מכירים
מוצאים רגע של אמת
בינות לשקרים
נתלים בסקס מזדמן
מוחלים על עוד אכזבה
ממשיכים לחפש, נואשות,
אהבה.