לפני כמה שנים,
במקום קטן וחמים,
חברו להם יחדיו ילדי הצבעים:
אדומים, ירוקים,
כחולים וסגולים,
שחורים, אפורים ואפילו כתומים.

באחד הימים בא ילד חביב,
לא אפור כחורף,
ולא ירוק כאביב,
לא אדום כמו דם,
ולא כחול כמו הים.
ילד לבן,
חמוד וקטן.

הילד ניסה בחברת הצבעים להשתלב
אך בגלל שהיה שונה הם ראו בו אויב,
לא משנה כמה ניסה וכמה רצה,
להשתלב בחברתם מעולם לא יצא.

ככה גם בני האדם בעולם,
לא אוהבים אנשים שאינם כמו כולם,
מוציאים אותם "החוצה",
הרחק מהלב,
הופכים אנשים,
מחברים לאויבים.