חצב.
מנקה עם מגב.
חרגול וחגב.
מנגנים בעוגב,
יושבים על החרא של הצב-
של משה קצב.
לידם הוא ניצב,
עם גוף מעוצב.
דומה קצת לארנב,
שפרוותו תלויה על קולב.
הוא מאוהב,
בילד שנולד בסתיו.
זה לא עכשיו!
אוכל הוא ענב,
נתקעה בו שן הזהב,
הנמצאת בפיו הרחב-
המזכיר בצורתו לולב.
נבחן הוא במבחני המיצב
מנגן תו-
יש לו אובססיה לגביו...
גם לגבי הפיל עם השיניים האלה-אני חושבת שקוראים לזה שנהב.
הכלב עשה הב הב,
הוא לא אהב
את העובדה שהינו כלב מעורב.
הוא מתגעגע ליואב,
יואב הכלבלב,
חברו שנשאב
לתוך אחת משקיותיו-
של שואב אבק שכבר מזמן שבקו חייו,
הטיל מימיו,
ונעצב.
חברו עזב-
נבל החצב.