לפעמים,
קורה שנגמרות המילים.
מרגישים כל כך הרבה,
אבל אין דרך לבטא
את עצמך.
ואז, מגיע התסכול העמוק.
אתה כל כך רוצה להראות
את הרגש החזק...
אבל אין איך.
אנשים לא יבינו אותך.
ברגעים כאלה-
מתחשק פשוט לבכות.

עומדת לידך, אתה כל עולמי.
אוהבת אותך כל כך...
אבל לבטא את זה-
זה בלתי אפשרי.
לא במילים.
לא במעשים.
זו עצמת רגש
בלתי נתפסת.
לא תוכל לעולם להבין...
כי אתה
בשלך
לא מרגיש כמוני.
והתסכול...
התסכול הזה...
אוכל אותי
מבפנים.
גורם לי לרצות אותך
יותר מכל דבר אחר.