|
בחדר שלי מהדהד עוד
קול הנשיקות
ומגע חיבוקך המרגיע
עוד מונח בין ידי הריקות
ואם תהית ילד,
למה אני עצובה
זה בגלל שהזמן רץ עוד פעם
ומחר שוב חוזרים לצבא.
אני מלאה געגוע
רק דקה אחרי שנגמר
שאלות שרציתי לשאול עוד
ודברים שרציתי לומר
ועל קצה לשוני עוד תלויה לה
שאלה המחפשת תשובה
נשיקה המחפשת שפתיך
אך מחר שוב חוזרים לצבא.
מנסה לנחש מה אמרו לי
גם עיניך וגם חיבוקך
אם היו הנאה של הרגע
אם היתה בתוכם הבטחה
ואולי באמת יש כאן משהו
ואולי יש בך אהבה
אבל זאת לא אדע בקרוב
כי מחר שוב חוזרים לצבא.
(הפרידה לא אחרה להגיע
וידיי נשארו שוב ריקות
לא תמהת עוד למה דמעתי
לבדי השארתני לבכות
השגרה מרגיעה את העצב
התגברות היא בגדר חובה
כמה טוב שזה סוף השבוע
ומחר שוב חוזרים לצבא) |
|
|
בסה"כ רציתי
להיות זגג
ביל גייטס |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.