היום הלכתי לדואר,
לשלם על הטלפון והחשמל,
ומיד כשנכנסתי,
מסתערת עליי אשה :"ח-מו-דה,אני אחרונה"
כשהיא יושבת בצד,
ואני,במבט מנומנם,מהנהנת,
לשם ולכאן.
והתור הוא אינסופי,
בדלפק בחור צעיר מחכה לדולרים,
זה כוח הגברא שלו אל מול הפקידה,
ופתאום,תחושה מוזרה על כתפי הימנית,
נהייתי לכן קריאה של חטיאר.
ומצד השני,דוחפת אשה עבת בשר ומשופמת,
לא שמה לב שהיא דוחקת אותי כמעט לרצפה,
בעטיני הענק שלה.
והתור זז לאיטו,
ופתאום באה אותה גברת,
זו מהכניסה,זו שאמרה "ח-מו-דה,דה דה דה",
(ממש שבאופק נראית הפקידה)
דוחסת רגל אחת,מעין סימון טריטוריאלי,
פחדתי שמא תשתין,
זזתי אחורה.
ואותה האחת,ספק גבר-ספק אשה,
עומדת בפוזיציה שלא תבייש
אף זונה מלווינסקי.
נכנסתי לדואר
מנומנת,
יצאתי עצבנית,
ועכשיו,אני בדרך אל הבנק,
שם,תחכה "גברת ח-מו-דה-דה-דה",
אותה האחת. |