אסף ישראלי / הקרך? |
כשחשיכה נעה חוצות וירח מעטרה
רצון ליטול הקסת ולכתוב ביזע
לתאר בדידות בין המון ולשקוע
לתאר התקוות, לגעת בנסתרות
לחוש דרך אחרת, דרך אור וכזב
לחדש חבירות, לרמוז לו בעין
ולהרגיש איך נצנוצו מלבישך טוב.
אם נסית זאת ידוע תדע
כי נייר - לא לעולם חוסן
את מילותיך יבלע, אך נשמתך -
נשמתך לא תיכתב, לא תיתאר.
תיכתב בדידותך עלי פנים
ולנייר אף פליטת קולמוס לא תגיע.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|