היא מדברת על עצמה בזמן עבר כאילו שכל מה שקשור אליה כבר לא
נחשב לחלק מהקיום יותר.היא מתייחסת לעתיד שלה כאל הזמנה
ידידותית לסחוב עוד קצת את הדרך ואליי היא מתייחסת כאל אדם
שהוא בעצם רק כלי פשוט לממש דרכו את הרצונות שלה
וזה לא שאני אומרת שהיא מנצלת אותי כי בפנים למרות שהיא כבר
מזמן לא אותו אדם שאהבתי אני חשובה לה ,אני השריד שנותר לה
מהאנושיות שהיא הכירה קודם בבני אדם אני היחידה שמקשיבה
לדיבורים חסרי ההגיון ולהתנהגות המוזרה והלא מוסברת אני משתדלת
ולפעמים זה לא הולך כי קשה להתעלם מפחד או שגעון כזה גדול מה
שבאמת מפחיד זה שבהתחלה הוא היה נראה לי גדול עכשיו הוא נראה
לי רגיל ופשוט אנושי וכאוב.
אבל עכשיו מה כל זה משנה הילדה העליזה ומלאת החיים והמרץ הטבעי
שהכרתי ואהבתי קודם כבר לא נמצאת פה יותר וכל מה שיושב לידי
הוא מעיין נערה שהתבגרה מהר מידי ,ניסתה הכל קצת יותר מידי וכל
מה שחשוב לה עכשיו זה אוכל ושינה כמו אדם שחזר בטעות לגיל שלוש
ואני לא מדברת על סתם בן אדם שאני לא מכירה או משהו ששמעתי או
ראיתי בסרט זאת החברה הכי טובה שלי שעכשיו היא אדם מאד שמן
מתוסכל וממשיכה באותה דרך שהובילה אותה לאבדון הזה.
אומרים שאנשים לומדים מהטעויות שלהם וזה בולשיט זה סתם תירוץ
עלוב בשביל להמשיך ולטעות אז אני לא מכירה הרבה אנשים שלמדו
מהטעויות שלהם אלא כאלה שנפגעו מהן וממשיכים לעשות אותן בתקווה
מוזרה שזה ישנה משהו, חבל.