איתן חסיד / חיטוי |
אקלף את הקליפה
וגופי פתאום חשוף
מן הכתיבה אני רדוף
מגלה כאב עטוף.
מכף ידי אני יוצא
אל תוך הדף אני נכתב
והאושר כמו זנב
שמאחור הוא נעזב.
חפץ באויר טהור
פותח קצת את החלון
מוציא פני אל אור היום
אך הוא קיים רק בחלום.
וכשליבי עכשיו שחור
נכאב ממימדי הזמן
כל הכתוב והמובן
הפך להיות חלק לבן.
ואת עצמי אני מחפש
בתוך תוכי אני חופר
דרך כל ריגשותיי עובר
מול נישמתי עומד סוהר.
באתי אותה רק לבקר
האם תיתן להכנס
האם תיתן רק לחפש
אך הוא הופך אותי כועס.
אינך יכול אותה לראות
היא בלב שלך חטאה
בתוך גופה היא כך אבדה
עכשיו ממך היא אסורה.
בתוך גפיי פתאום מרגיש
שהיא זועקת לשמיים
עוזב הכל מן הידיים
ועכשיו כואב כפליים.
לאן אלך עכשיו פצוע
אני מדמם מה אעשה
בדף ועט אני מחטא
אותי לאט זה מכבה...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|