זה לא כלא. באמת שלא. נורא נחמד כאן. אתה רואה? יש לי חלון,
כאן. עם נוף החוצה. וזו המיטה שלי. ופה יש לי ארון. והמקלחת
שלי שם. זה חדר טוב, באמת. וכולם נורא נחמדים אלי. טוב לי כאן,
אתה רואה? ולא אכפת לי שיש סורגים על החלון. לכולם יש סורגים
על החלון. זה נוף נורא יפה. תסתכל. אתה רואה? רואים מפה את כל
העיר. גם את הגינה רואים. אני יכולה לטייל בגינה אם אני רוצה.
אבל אני לא רוצה עכשיו. זו גינה נורא נחמדה. נורא נחמד כאן.
באמת. וכולם נורא נחמדים גם. כל בוקר אני מקבלת אוכל לחדר. אני
לא זוכרת איך קוראים לזאתי שמביאה את האוכל. היא נורא נחמדה.
היא תמיד מחייכת, ואומרת בוקר טוב. ואז אני אוכלת, ואני יוצאת
לגינה. אתה רואה? הנה הגינה, שם בחוץ. נורא נחמדה, הגינה. ואני
יכולה לחזור לחדר אם אני רוצה. אני יכולה גם לשבת עם האנשים
האחרים. הם נורא נחמדים גם. אנחנו מדברים. ואם אני רוצה לישון
אני חוזרת לכאן. הנה המיטה שלי. פה אני ישנה, אתה רואה? אז
זהו, זהו שנורא נחמד כאן, וזהו. אתה הולך? אז, אם אתה הולך,
כשאתה יוצא, רק, רק, רק תדבר איתם, בסדר? ותגיד להם שבאמת נורא
נחמד כאן. באמת שכן. אבל, אבל רק תגיד להם ש, תגיד להם שאני לא
רוצה להיות כאן, בסדר? תגיד להם שאני רוצה הביתה. וזהו.