שוב גאות.
שוב תקופה טובה של עלייה.
שוב הפחד מהנפילה.

עברתי כל כך הרבה איכסה בחיים,
כל כך הרבה בקרים שכבר לא מצאתי סיבה להמשיך הלאה עם היום,
כל כך הרבה עומס וכובד על הלב וכל כך הרבה אספירין, שזה בכלל
עוזר רק לראש.
כל כך הרבה אנשים עברו לפניי, היו איתי קצת ואז עברו עליי,
ואז גאות
ושפל
וגאות
ושפל וגאות ושפל וגאות ושפל וגאות ושפל
וגאות...
והשפל לא בא. הנפילה לא מגיעה.
יש עכשיו כל מה שצריך,
בבקרים קם בקלות והולך לעבודה
ונהנה שם באמת, מרוויח כסף, מבלה זמן איכות עם אנשים
איכותיים.
בערבים באים חברים,
ויש תחושה שהפעם זה חברים על אמת.

אבל אני פוחד מהנפילה
פחד מוות