נעה שני / דיכאון |
וגשם שמציף את רוחי
אני נופלת לתהום
ומתרסקת
דיכאון דופק על דלתי נפשי
(הוא אף פעם לא מפסיק)
אני פותחת לו הדלת
משב רוח מצנן אותי מקפיא לי את
הלב
דיכאון נכנס
(אף פעם הוא לא היה מנומס)
מחטט במגירות של הנשמה
פותח זיכרון
סוגר תחושה
נו...דיכאון לא השתנה
אני יושבת בפינה ובוכה
עדיין מרוסקת
דיכאון יושב לו
מתבונן
איך הוא הורס לי את המוח
הוא אף פעם לא מפסיק
ואיך דיכאון לא השתנה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|