|
כשתקום לא תראה אותי יותר אני קמתי וברחתי למקום אחר
רוצה לחיות הרחק מכל הצרות רוצה להנות ולעשות שטויות
ואיתך זה לא אפשרי אתה יותר מדי רציני
אז אני מקווה שיהיו לך חיים טובים ושתשכח ששנינו ביחד היינו
קיימים
פזמון:
עד כמה אפשר להיות מטומטמת
חזרת ועשית את אותה הטעות
את לא יודעת איך לברוח
את רק יודעת איך לשוב
באת אליי ורצית שאשוב
אמרת שאינן יכל בלעדיי
אמרת שאתה רוצה למות
ואני רצתי אלייך בעיניים עצומות כי אולי בעצם לא ידעתי מה
לעשות
פזמון.... |
|
|
אנשים שואלים
אותי ברחוב
"סליחה מה
השעה?"
אני אומר להם
"יופי,עכשיו
תתרגלו על
רטוב"
(יעקב פופק
בראיון לרגל
הוצאת סיפרו
"איך להתחיל עם
בחורות ולהישאר
בחיים). |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.