נעה שני / שריטות |
על נפש בודדה שרוטה
ומעוותת
יצאתי לגשם
לבשתי שמלה לבנה
וצירפתי
לה שריטה חדשה
שריטה אדומה ויפה
ודם
שמתנצנץ בקרניים
בודדות
של שמש
אני נופלת לתהום
שחור
בגוונים אדומים
ערבוביה של אדום שחור ודם
מעט דם אבל עדיין
מתערבב
שמלה כבר לא לבנה
שריטה כבר לא חדשה
הגשם
פסק
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|