מצאתי את עצמי כשריק לי בלב.
אותיות דפוס גדולות יצאו להן לאט מן המחשב
וסיפרו לי מה שהוא כתב.
שכבתי מדממת דמעות על הרצפה הקרה,
מסתכלת הצידה-
בעצם בוהה.
קרן אור של בוקר
מאירה על העיתון
מדד הבורסה צנח
אני עדיין לא יודעת מה זה אומר
מתכרבלת בפינה
בתוך שמיכה גדולה
בתוך חדר שינה
של דירה לא שלי
בעיר כל כך מנוכרת
מתלבשת
מעמיסה שכבות שיסתירו
במראה אני רואה מישהי
לא מי שהייתי רוצה לראות.
אוספת את השיער
לתוך גומייה כתומה
ברקע מתנגן לו ריד
בשביל השקט.
סיגריה ראשונה
יושבת על ספה
הקיר שהיה נראה כל כך ריק
כוסה בשכבות של עיתון
כסות עניינית של אינפורמציה עולמית,
שכבות של ימים שעברו ממני
כסות של שיגרה.
החושך ירד, הדלקתי אור
החדר הואר
אני לא.
העיר הזאת מתאימה את עצמה
לכך שבלילה יצאו נשמות יוצרות
לקפה שממול וידברו
על תרבות, תיאטרון ושירה. |
