אביב וסתיו לא נפגשים לעולם,
ככה זה לפחות לדעת כולם.
אך אכן נפגשו הם לחודש שלם,
ועל כך הם צריכים עכשיו לשלם.

סתיו התאהב ברוח אביבית,
הייתה היא קלילה, רכה ונשית.
אביב רצתה לאהוב את הסתיו,
להחזירו לקיץ ולפסוע יחדיו.

חודש שלם סתיו היה מבולבל,
ומחוסר שליטה במצב הוא נבהל.
חדש לו הרגש, חום בלב ותשוקה
"למה אביב, את כל כך רחוקה!"

פחד הסתיו לחזור לאחור,
לחורף החליט את עצמו לגרור
בתקווה גדולה לפגוש סתיו אחר,
שגם הוא לחורף להתכ(ק)ונן ממהר.

היה שלום, היה מאושר, סתיו חביב!
תודה ששימחת את לב האביב!
אביב עוד תפגוש עונה מתאימה,
ויצעדו יד ביד לעבר שקיעה...