|
יש סערה שקטה בי עכשיו.
אני נושמת אותה עם פעימות הלב
מקשיבה לצווחתה האילמת
בוהה ברסיסי גשם הזעף
מתנפץ על דפנות הלב
החמימות הבטוחה מנחמת
מנוונת
מחוייכת ברשעותה
צופה בדממה בתאווה ההיא
לפרוץ את השקט
לעמוד מול הזעף המסמא
ולצרוח אל השמים השחורים
עוצמת עיניים
שוקעת לאחור בקטיפת השקט
מקשיבה לסערה.. |
|
|
בראשית ברא ה'
את השמיים...
(בלה, בלה...)
ויהי ערב ויהי
בוקר, יום
אחד...
ויאמר ה': איך
הזמן טס
כשנהנים...
אתאיסטית בגמילה
|
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.