הנה אני אלמד אותך את החוקים של המשחק. אם תעצום את העיניים
בשקיעה תוכל לשמוע את הרעש של הגלים. אם תחזיק לי חזק את היד,
עד שהדם יעצור, אני ארגיש מוגנת. אם תספר לכולם שיש ביננו
אהבה, היא תצמח ותהיה אמיתית. שנינו נאמין. גם דודה שלך. היא
תעשה סעודה משפחתית גדולה, תבשל דגים ומרק רגל מלוח. כולם
יאמינו שאתה התגברת על השטויות שלך, והבנת שצריך לדאוג
להמשכיות הדור, ולא לאכזב את אבא שלך. ואני באמת בחורה מקסימה.
מוכשרת ומנומסת. עצמאית ועם זאת נאמנה. עיניים יפות, גוף שנולד
להביא ילדים לעולם.

אני אלמד אותך את הכללים של המשחק. אתה תשים עלי יד בחיבה
ורכושנות. אפילו כשתעביר לי את תפוחי האדמה , אתה תיגע בי,
כאילו בטעות.  אהבה צעירה, זה מתוק כמו דבש שמלקקים ישר מכוורת
הומה.

בלילה היא תשים אותנו יחד במיטה אחת. המשחק ישתנה. אתה תישן
חזק, בחיוך של מצפון נקי, ולא תתעורר גם מרעשים חזקים כמו
אוטו-זבל,  או אור שמש חזק בעיניים.
אני אשכב קפואה ולא אזוז, ורק אלחש לך באוזן הסגורה שלך מילות
אהבה אלימות .

".... אני אעשה לך איקים בצוואר, עד שכולו יהיה סגול מאהבה,
אני אנשוך לך את התנוך של האוזן, עד שיהיו בו יותר חורים
מלבן-דודך הפנקיסט, אני אפשיל את תחתוני הבוקסר שלך ואנשק
בשפתיים הקפואות שלי את התחת החם והלבן שלך. אני אגרום לכולם
להאמין שאנחנו מאוהבים עד חוסר שפיות. אני אלמד אותך, את
החוקים של המשחק."

עוד עשר שנים אני אופיע בתוכנית אירוח זבלית, יחד עם זונה,
קוקסינל וחבר כנסת. חייתי בשקר כל השנים, אני אגיד. ילדת שמנת
מרמת השרון, ובנו של השופט הידוע. הייתי תמימה, אני אגיד אז,
למרות שכבר עכשיו אני יודעת.
ככה אתה תחזיק לי את היד כשנלך ברחוב. ככה תרצה לראות אותי,
בשמלה ארוכה ושקופה. ככה תקנא לי, ככה תרצה אותי. בבית קודם כל
תכבה את האור. אחרי שמכבים את האור, כל אחד יכול לדמיין מה
שהוא רוצה.

תספר לי בדיחות ותנסה להרשים אותי. אני אצחק כל-כך חזק שיצאו
לי דמעות. שאני אתקפל ואשקע ואצלול ואתאהב בך.

ואחרי שתלמד את הכללים של המשחק, תשחק אותו כל-כך טוב שלפעמים
אפילו אני אשכח, עד שהאור יכבה. ורק אז אני אוכל לראות שהפסדתי
במשחק. אבל בנתיים, אתה מבקש אז אני אלמד אותך. תעצום את
העיניים, ותדמיין את השקיעה.