|
אני מתחילה את הטיסה
בחימום
הלב.
חזוק העורקים
מובילי הדלק.
אחר כך מגיע תור העינים
דרכן אראה את
נפלאות הנוף.
הידים שירגישו
הרגלים שירוצו
לעבר האופק.
ואז נתוק מהקרקע
מעוף הצפור מעולם לא היה
קסום יותר.
לפתע
בעיה במנוע.
תחילת אבוד תחושת
קשר עם שאר חלקי המטוס.
הגוף.
עף לבד
ולוקח אותי אתו.
נחיתת אונס
נפילה בלתי רצויה
לפני שהתחיל לקרות משהו מעניין
בטיסת הלב. |
|
|
בנעורי הייתי
מזיין דתיות
לאומיות.
הכי אהבתי איך
שהן צועקות
אלוקים כשהן
גומרות.
השם ישמור...
יעקב פופק מספר
זיכרונות נערים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.