כשהירח עולה בלילה לפני הזריחה
אני יושבת ומביטה, מביטה בך
כל כך קשה לראות אותם עניים עצובות
שכל היום כל היום בוכות.
כשהשמש עולה בבוקר לפני השקיעה
אני מתעוררת למציאות המסריחה
ומסתכלת ומביטה מביטה בך
בפנים שלך, מביטה בפנים שלך.
ועכשיו הכל נגמר וזה היום האחרון.
אני עומדת ומביטה מביטה בך
והכל שוקע וגם אני נופלת איתך.
ואתה לא שם לב שאני בוכה.
בפנים שלך-אני בוכה! |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.