נועם חשין / טעם הבדידות |
אני לא יכולה יותר,
הבדידת הטריפה את דעתי.
והדמעות שלא מרפות
זוחלות להן במעלה גרוני
מאיימות לחנוק.
והמיטה, גדולה כל כך
מאיימת לבולעני בתוכה
נעה בחוסר שקט,
מחפשת מגע.
והקור הנורא,
שלא פוסק לדקה
מתגבר לו מרגע לרגע.
ואני משתגעת
מאבדת עצמי לדעת
שותה את רעל הבדידות,
וטעמו, מר כלענה...
מינכן, גרמניה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|