איה אתה,
מדוע אינך איתי פה
כובל את ידיי
כשאני בוכה.
במין ארמון גדול אתה חבויי,
ואני מחפשת את הדרך פנימה.
מחפשת איזה מוצא.

קולך עונה לי,
בין סורגי חלון אליי עוברת מנגינתך
את ליבי וגופי מנחים
אל גופי חודרים
את ליבי מנעימים.

איה אתה,
הכיצד זה הגורל,מפריד בין שנינו.
איה אתה
נסיך אבוד?!
אין כזו אגדה כמו של שנינו
אין שום קללה שתסיר אהבתנו.
קשר כל כך חזק.

ואני, נערת רחוב,
אהובתך.
רושמת לך מהלב, את זה מכתב האהבה.
שואלת ומקווה שאולי תענה לי
איה אתה,
איה אהובי?