רצונות מודחקים של שקט חודרים אל הראש
מבשרים הם על מאבק של שתיקות
ניתקנו את עצמינו מגוף אחד לרבים
שלא מדברים אך רוצים
נמשכים אך דוחים.
את שרוצה אותי ושותקת
אני שעזבתי ולא מפסיק לדבר
אצלך מילים חנוקות אוחזות בגרון
ולא משמיעות קול.
מספר לך על שתיקותי אלייך
ומשתיק את עצמי בפטפוטי סרק רועשים
רק לא לחזור אלייך.
אומר לך דברים חדים ודוקרים
על עמדתי הניצבת איתנה
על חסרונו המזוייף של רצוני להיות איתך.
ועדיין דבריי צועקים תחנונים של געגוע.
שתיקתי לך מוסתרת באהבה חבויה
אהבתי לך מתכנסת בתוך
ים שחור של התכחשויות.
ובכל זאת, לא אחזור, לא אחזור.