|
זמן רב לא הבנתי
מדוע ואיך
שיגרת ערגתי
מכשכשת לידך
כעסתי התמרמרתי
ישבתי בפינה
עד שלבסוף
הבליחה הארה
אבוי ואבוי
אני מאוד אוהב
את תחושתי מוזנקת
גופך אותי צורב
לשוני החוצה
הב הב הוא הגיל
העצם היא הפרס
והריקוד מתחיל
קצב נשימה קצב נשימה
כל צעד וצעד לך אוזני כרויה
נושפים במעלה לעבר הפיסגה
נוגעים וחובקים בחגיגה גדולה
ורק כשאת צורחת
אז אני מרטיט
נסיך לפקודתך
את אותי עשית |
|
|
אחרון שמגיע
לקלפי - ביצה
רקובה.
עוד אחד מתכסיסי
הממסד לשכנע
אותנו שהם
שומרים על
הדמוקרטיה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.