טירה מכושפת עתיקת יומין עומדת על הר נישא, הרחק מהשגו של כל
אדם. סיפור עצוב פקד את משפחת המלוכה, וכעת הכל נחרב - מיד
בתום אותה קיללת זעם של הכוחות האפלים, אשר רתמו את כל כוחם
לשים את הקץ לשמחה, לטוב הלב ולחוכמה שזרחו מן הטירה, כאילו הם
היו קרני השמש שהאירו את כל הסביבה. כעת, הכל שבק חיים, ואין
עוד מושיעים, פרט לרוח המטיילת במסדרונות השוממים. כעת הגיעה
העת של שלטון האפילה, אשר האפיל והרס את כל היופי והטוב,
שנבראו בידי
אותם אנשים פשוטים, שרק רצו לחיות בשקט, בשלווה ובהרמוניה
פשוטה.
השדות העצומים, ירושת דורות רבים, אינם עוד כפי שהיו פעם. כעת
הם גדלים בפראות טבעית, ולא ניתן עוד לאסוף את היבול המבורך,
כי לא נותר עוד איש בין החיים!
כולם הפכו לרוחות. המרחפות - מקוללות. הגנים היפהפיים,
אשר פעם היו תאווה לעיניי המתבונן, הפכו כעת לתועבה,
גם את יופיים הכפישו!
עכשיו הם מלאים במבוכי קוצים, אשר החביאו את כל היופי הצומח.
כעת הקוצים שולטים, חונקים ודוקרים את כל הפרחים הגוססים,
אשר מנסים בכל כוחם לפרוח ולמצוא את דרכם
אל האור שמזמן גווע!
הכל קרה לפתע, יום אחד, ללא כל אזהרה מוקדמת על הגורל המר
שיפקוד את כל אותם חפים מפשע.
בין רגע קט, עצר הכל מלכת, הופסק מחזור החיים, ולא היה בכוחם
של האנשים להילחם בכוחות הרשע העתיקים והאפלים.
אך הם, הרשעים, אל מול ניצחונם המתוק, שמחו לבטח, ובלעג, כאילו
הם חשבו שהם בלתי מנוצחים, חקקו על חומת המגן של הטירה העצומה
את הסוד בשבירת הקללה.
הם לא ידעו שבאותם הרגעים הם חרצו את גורלם עצמם.
ממש עכשיו, אי שם, נולד נסיך קטן, במדינה רחוקה ונאורה.
אותו נסיך, שישמע על הגורל המר של משפחתו כאשר יגדל, ילמד
ויתחזק, ושבעוד עשרים שנה ייצא לנסות להציל אותם או לפחות ינסה
להילחם בכוחות הרשע,
הוא לא יודע את הסכנה האורבת לו בתוך מעמקי הטירה הישנה
והרדופה, והדרך להגיע לשם גם היא לא תהיה קלה!
על זאת חשבו מקודם הכוחות האפלים, מן ביטוח אשר ימנע מכל
הסקרנים והאמיצים לנסות ולהסיר את הקללה המרה אשר הוכנה כה
בקפידה!