אני כותבת ברגע של כאב,
רגע של פחד לקראת העתיד.
האם אתה,
זה שאוהב ,
זה שמחבק,
לא יודע לאהוב
בלי לפגוע?
לא פעם ראשונה,
ובטוח שלא האחרונה.
כואב לדעת שאני צודקת לחינם,
ואתה, מבין שאני צודקת,
אבל לא מתקן את השגיאות.
חוזר שוב ושוב,
ופותח את החור שלא מספיק להיסתם.
הלב מנסה להילחם,
הראש מכריח לשתוק,
ובסוף, דם נשפך,
דמעות יורדות,
והאהבה נגמרת.
פעם אחרונה שהפצע ידמם,
מעכשיו הוא מתאחה ונסתם.
בלי משחקים,
ובלי פגיעות למטרה,
עוד פעם וזה נגמר.