מלך הכאב בי, מלך הכעס.
אינני אלא שפחתו.
מלכה הרחמנות בי, מלכה אל תוך הצער.
אינני אלא סייג לראוותנות.
מלך הנוכל בי, מצא את השער,
מצא וחדר אל תוכי,
שרועה בעריסה גוויתי רוקעת,
רוקעת לנוכח נפשי.

שנונה וחדה הייתה היא התער.
לוהט ומהתל היה התוקף, ידיים
נוגעות, קורעות גורמות הן לפער בין הלך רוחי למותי.

שמיים רחמניות, גערו בי לרגע,
קראו לפני בקולו.
נתנו את ידיו, הראו את הנער
פלשו לאמת ממלכתו.

מלך הדיבר בי, מלך בעצלתיים.
ידיו משולבות על חזו.
הולכת, הולכת אל עבר הנער
מקווה לזכות ברוחו.