אני מוצאת את עצמי יושבת לי ככה בחדר שמחה מחייכת...
ופתאום נהיית אדישה ונזכרת וחושבת ופתאום בוכה...
ופתאום בלי לשלוט במה שאני עושה בלי לחשוב פעמיים מוציאה דף
ועט ומוצאת את עצמי...
כותבת לך מכתב...

היי!
זאת אני...

רציתי להזכיר לך שאני כאן!
שאני יושבת פה מחכה לך אוהבת אותך מצפה שתיזכר שתתקשר...
רציתי להזכיר לך שלמרות שנגמר אתה חלק ממני ואני כאן בשבילך...
תמיד!!!
רציתי להגיד לך שרע לי וקשה לי בלעדייך...
אבל אתה מכיר אותי אני כמו חתול... תמיד נופלת על הרגליים..
רציתי להגיד לך שאתה חסר לי... לא, לא השתניתי...
אני עדיין שונאת שמרחמים עליי-פשוט כל כך חסרות לי השיחות שלנו
שהייתי אומרת לך מה באמת אני מרגישה!
ואולי... אולי סתם רציתי לכתוב לך כדי להגיד היי אני פה!!!

אז לאחד שאהב וחיבק והעריך ותמך ונישק והיה לו אכפת!
לאחד שהקשיב ודיבר וחייך ושתק ותמיד ידע מה להגיד ולעשות!
לאחד שהתסכל ובחן ולימד וריתק וגרם לי תמיד לראות הכל כחיובי!
לאחד שלימד אותי להעריך את עצמי כי אף אחד לא יותר טוב ממני!
לאחד שגרם לי להאמין בעצמי!
ויותר מכל... לאחד שלימד אותי להאמין באהבה!!!

רק רציתי...ל הגיד תודה!