כהים,
מצופים בקרמל אבק,
ערפל שהפך... רק אבקת שואה
במגוון טעמים.
...וברגע מסוים,
כאשר אקדח בחום הולם,
(רתיחת פיות האספלט,
פיות ואספלט)
חושב בו בזמן
על הכל, מלבד
בדידות,
ומתחנן שאוכל לנתק את עצמי,
רק לרגע,
מהנשימה המכנית הזו
והיום ההוא יהיה -
ולפורגיס, אולי רק מקסם של אדים,
האם אני אביט...?
...וגם הניסיון הזה,
צפוי להיכשל
- למעשה כבר נכשל
עוד לפני שהיה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|