מילותיי, משאלותיי, תפילותיי
נפלו לתרדמת זמנית
מחפשת, רודפת אחר נחמה
אנושית.
מרגישה את הלך הרוח
מרפה מהכאב להתבטא
רואה ענן בשמיים
בוכה.
מפנים פצועים עם דם בידיים
באים לזהות גופות
עומדת, חסרת-אונים, בערפל של עצמי
עם דמעות.
והכאב חומק לידיים תמימות
של פעוט בן שנה משכבר
בשנייה נגזלים החירות והחופש
של עתיד המחר.
וכל הנותר הוא לחבוק בצער
שהיננו עדיין טרי
ושוב מפילה אותי הידיעה מהרגליים
היום אצלך, ומחר זה אצלי.
4.10.2003
הפיגוע במסעדת "מקסים" בחיפה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.