|
נכנסתי לחדר
למרות האפלה
ניצוץ המצית
האיר לרגע את דמותך
אני עומדת
אתה בשלך
מסירה מעיל
שומטת על הריצפה
אתה ראש מסובב
עינייך מבריקות
ראשי מהנהן
לקצב הסליחות
אתה מתקרב
מרחיק שיער
עדיין כואב
אבל כמעט עבר
רוצה לשתות
אבל אין ממה
הכל ניפצת
אבל עכשיו דממה
אתה חייב אותי
אז אני איתך
אתה רוצה אותי
עכשיו אצלך
אני עייפה
לכן שותקת
עוצמת עיניי
מהכל מתנתקת
מגופי
שלא ארגיש כאב
מהרגש
שלא ידמם הלב
מהמחשבה
שתעטוף אותי בייסורים
ממך
המביא כאבים.
מתנתקת
שהזמן יעבור
מתנתקת
שהראש לא יזכור
זועקת
כואב לי ממך
נרדמת
סוף סוף מנוחה |
|
מכירים את הקטע
ההוא, שבו אתם
עובדים על מישהו
ושוכחים לספר לו
בסוף שהכל היה
סתם בדיחה? לפני
5000 שנה אחד
עבד על חבר שלו
שיש למעלה אחד
בשם אלוהים, ולך
תדע, יצא מזה
ספר...
אחד שלא
קונה את
הסיפורים של
הקופירייטר של
אלוהים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.