הם יושבים במוצב, והשמש קופחת
הם עדיין ילדים, תחת אש שרוצחת
לאן אתם הולכים? חיילי, ילדיי
והאמא צורחת, אין לי דיי בחיי!!!

הם יורים נלחמים, הם שואלים רק לשם מה?
נכנסים לתוך הלילה, מפוחדים אך אין ברירה
הם במוצב אי שם רחוק, אבל אמא מרגישה
שהבן שלה נורה, הוא לא יחזור יותר לרגילה

אז מתי זה ייגמר, זה לא חיים זה אבדה
יש למטה מצבה, אלוהים מזיל דמעה
ואמא פה למטה, מתבוננת בתמונה

כל החברים מגיעים להלוויה, בוכים על הקבר, בעיתון יש כתבה
אמרו בחדשות שזו טרגדיה נוראה
הכתובת על הקיר, המדינה לא מבינה
מחר זה ישכח, כי יש עוד אמא שכולה
הקודמת עוד יושבת, ומתעקשת שזה לא קרה