יעקב-שי שביט / מרחקים |
אחד אחד הם מתגנבים
ממלונתם לאפלת העיר
לצחנת אשפתותיה.
איש איש לסבלותיו חולפים
הם על פניי, עיניהם
עוד בנפשם
ולבבם כינור געגועים על
אדמת נכר
כשאני איתך
לא על העבד הכנעני בחצרותיי לבי שר
אבל עכשיו
אני שב וחושב עלייך:
כמה רחוקה ממנו אהבתו
שם במרחקים
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|