יש רגעים שאתה לבד בעולם, אבל באמת לבד בעולם. שלא משנה מה
יקרה, מה יבוא, מי ימות-אף אחד לא יבין אותך.
סביבך יש אנשים, המון, יותר מידי, ואתה נחנק. פשוט נחנק.
אתה בורח. מהלחץ הזה, מהמחנק הזה, מהחדר הקטן והצפוף הזה לתוך
עצמך. לפינה מרוחקת בקצה העולם שאתה יודע שאף אחד לא יגיע.
מתיישב, מסדר את הנשימה, נח טיפה ומתחיל לחכות.
שמישהו יבוא. שמישהו, לא משנה מי-מה, יבוא, יגיע, לפינה הכלכך
רחוקה שרק אתה יודע את הדרך אליה. שמישהו יבין אותך, יעזור לך,
ישמש לך חברה בקוטב המרוחק הזה.
והנשימה מסתדרת והראייה מתבהרת, ולמרות שפתאום אתה מרגיש הכי
מוכן בעולם, אף אחד לא בא. לא סימן, לא כלום.
אז אתה יושב, מחכה. ממשיך להסתכל אל האופק. ממשיך לחכות,
לשבת.
אבל אף אחד לא בא. מידי פעם אתה שומע קולות של אנשים, חיות.
אולי הם באים אלייך, אולי הם מתקרבים.
אבל אף אחד לא בא. אולי זה כי הם לא מצליחים, אולי כי הם פנו
בפנייה. אולי הם סתם באזור. אבל אתה לבד. כלכך לבד. הכי לבד
בעולם במקום שאף אחד לא יודע את הדרך אליו חוץ ממך.
ואז, כמו משום מקום מישהו מגיע.
זה צללית אפלולית באופק, זזה להנה כהנה, מנסה להתקרב בסוג של
אי הצלחה.
אתה מגחך לעצמך, מחייך באפרוריות וממשיך להסתכל ולבהות
לאנשהו.
פתאום, אתה לא שם לב והצללית הזאת לידך, נמצאת במקום שהכי שלך
בעולם. אתה לא זוכר למה, או איך, או מתי לעזאזל היא הצליחה אבל
הצללית, שעכשיו יש לה גם מבט ופנים, נמצאת לידך, חופרת במעמקי
נשמתך.
ואתה לא יודע אם זה טוב או רע אבל אתה מרגיש טוב, ממש טוב, אז
זה בטח בסדר. והקוטב שלך, שבקצה העולם, כבר לא בדיוק בקצה
העולם. הוא פה, די קרוב, מעבר לפינה, ובעצם אם חושבים על זה
הוא גם לא בדיוק קוטב.
ופתאום הכל נראה באמת יותר טוב, וגם שאתה מתמוטט אתה הרבה מעל
להריסות. גם שאתה מתפרק אתה לא בדיוק מרוסק, והחורים גם טיפה
מלאים.
ובאופוריה המושלמת שלך אתה שוכח לפתוח את העיניים, להסתכל על
העולם. שוכח-לא רוצה לזכור- שהצללית שלך, זאת עם הפנים והמבט,
כבר לא שם.
והדבר הכי רע בעולם, כמעט, כמעט לא, זה שאתה לבד, הכי לבד, ואף
אחד לא מבין, גם לא הוא.
והבניין הזה, שמטולטל בחוזקה מהצרות שנושבות לא עומד בזה.
ופתאום אתה פותח את העיניים ורואה כלום, מבין שהוא כבר לא
מסביבך, ונופל במהירות האור אל האדמה, אל הקוטב המרוחק שאף אחד
לא יכול להגיע אליו. שלך ושלו, לבד.
וההרגשה הכי רעה בעולם, הכי רעה שיש, שהיחיד, בעולם כולו,
שהבין אותך, שידע איך להגיע,
כבר לא.